למה הכי קשה לנו לנהל את הזמן שלנו דווקא ביום החופשי?

בשבוע שעבר הנחיתי מעגל עצמאיות בנושא של ניהול זמן. ניהול זמן זה מונח קצת מתעתע, אז התחלנו מלהגדיר מה זה בכלל אומר לכל אחת. הבנו שבשביל הנשים במעגל יש למונח הזה שני היבטים: 1. תיעדוף של מה אני רוצה לעשות עם הזמן שלי, ו-2. לגרום למה שתכננתי באמת לקרות.

כל אחת שיתפה איפה קל לה יותר עם ניהול הזמן שלה ואיפה מאתגר יותר, ואז גילינו משהו מעניין. עבור חלק מהנשים במעגל ניהול הזמן שלהן בימי העבודה הולך בקלות יחסית. הן מגדירות לעצמן מה הן רוצות לעשות, ומוודאות שכל השורות ברשימת המשימות נמחקות עד סוף היום. החלק המאתגר מגיע דווקא ביום החופשי שלהן.

הן מגיעות ליום החופשי עם דברים שהן היו רוצות להספיק גם בו, בין אם זה דברים שצריך לעשות בבית (כביסה, למשל), ובין אם זה דברים שהן רוצות לעשות למען עצמן ולמען ההתפתחות האישית שלהן. אבל בסוף היום - שום דבר לא קרה. היום התמסמס לו. הזמן חמק מבין האצבעות, ושום משימה לא בוצעה.

למה זה קורה?

משהו בפלואידיות של היום הזה, בזה שאין רשימת משימות ברורה כמו ביום עבודה, משהו שמתרופף בהחזקה הקבועה, או פשוט הרצון להרפות ולנוח - גורם לתחושת החמצה של היום.

עכשיו, שיהיה ברור - אני לגמרי בעד ימי מנוחה וימים של חופש לעצמנו. אבל אם בסוף יום חופשי אני מסתכלת אחורה ומרגישה שסתם מרחתי אותו, יוצא שהיום החופשי שלי לא מטעין אותי באנרגיות, אלא מוריד אותי.

אז מה אפשר לעשות? יש כמה אפשרויות.

האפשרות הראשונה, להתייחס ליום חופשי כמו ליום עבודה מבחינת ההתנהלות. לעשות רשימה של משימות שאני רוצה להספיק, ולהתייחס אליהן באותה רצינות שאני מתייחסת למשימות העבודה שלי. הרשימה הזאת יכולה לכלול משימות כמו קניות וכביסה, ולצידן משימות כמו לצאת להליכה, לצפות בקורס דיגיטלי שרכשתי או לקרוא ספר.

נכון, זה פחות רומנטי ולא נותן תחושה של חופש, אבל זה כן נותן את התחושה של ההנאה מכך שעשיתי את מה שרצית לעשות. יש נשים שזה יתאים להן ויש נשים שלא. איפה את ממוקמת?

אפשרות שנייה, היא לקבוע דברים ביום החופשי ביחד עם חברות או תכניות שיש בהן מחויבות. הליכה עם חברה, קפה עם חברה, או חוג שבא לך לעשות. ברגע שיש מחויבות למישהו אחר, זה יקרה, וכך תרגישי שאת מפיקה מהיום שלך את המירב.

אפשרות שלישית - להגדיר דבר אחד שבא לי לעשות ביום הזה. דבר אחד. זה מאלץ אותי לעשות משהו שלפעמים קל לנו להתחמק ממנו, וזה לחשוב מה באמת בא לי לעשות עם הזמן הפנוי שלי. זה לא כזה פשוט. אבל כשאני באמת מבינה מה בא לי לעשות עם הזמן הפנוי שלי, זה תמיד לוקח אותי למקומות מפתיעים, מעבר למה שדמיינתי.

אני, למשל, גאה מאוד בזה שבגיל 41 התחלתי לקחת לראשונה בחיי שיעורי פיתוח קול. אני לא אדם מוזיקלי ואף פעם לא ידעתי לשיר, ורק עכשיו הבנתי שבא לי להרגיש בנוח עם הקול שלי, ושאני מוכנה להשקיע בזה. התחלתי ללמוד אצל מורה נפלאה, ואני פשוט עפה על זה. ההחלטה להשקיע זמן וכסף ואנרגיה דווקא בזה ולא במשהו אחר, היא בעלת משמעות, ואני מרגישה שזה פותח לי פתח למקומות חדשים בתוכי שלא הכרתי.

אם אני מקדישה מראש את הזמן להחליט ולבחור בדבר אחד שאני רוצה לעשות ביום החופשי שלי, ואני מוודאת שזה יקרה - אני אוכל להרגיש את תחושת ההישג והמימוש גם אם עשיתי רק את זה - והיום כבר לא יהיה מבוזבז. כמובן שאחרי שעשיתי דבר אחד שמשמח אותי, לפעמים אני אמשיך ואעשה גם דברים נוספים. אבל זה כבר הבונוס. גם אם עשיתי רק דבר אחד - השגתי את מה שרציתי.

ואפשרות רביעית - לשחרר לחלוטין. להחליט שזה היום החופשי שלי, אני לא רוצה ליצור לעצמי רשימת משימות או להחליט מראש מה יהיה בו. אני קמה בבוקר ומחליטה מה שבא לי. וגם אם ביום הזה הכביסה לא תתכבס והבית לא יתנקה - מותר לי. מותר לי יום אחד לשחרר הכל. אני אשלים את המשימות בימים האחרים. מותר לי לשבת כל היום ולראות סדרות או לקרוא ספרים או להחליט בספונטניות לצאת לטייל בטבע או ללכת לעשות קניות. מה שבא לי. וגם אם לא אעשה כלום באותו יום - מותר לי!

אז מה את אומרת? מהי הדרך שמתאימה עבורך כדי להרגיש טוב עם היום החופשי שלך ולהתמלא ממנו?

ואם יש לך דרך התנהלות אחרת שלא צוינה פה עם היום החופשי שלך - אשמח לשמוע וגם לספר לאחרות.

-----------------------

אם משהו בטקסט נגע בך, או שיש לך שאלה, הארה או תהייה - מוזמנת מאוד לכתוב לי. אני תמיד שמחה לשמוע.

lidor.hagar@gmail.com

מכירה מישהי שיכולה להיתרם מהטקסט? פעם מישהו אמר לי "אל תתלבטי. אם יש משהו שנראה לך שיעניין אותי, שלחי לי". אימצתי את זה, וזה הוביל לדברים נהדרים. ממליצה גם לך :)