top of page

לשנות הרגלים בלי להרגיש

פרסמתי בפייסבוק פוסט שהוא כאילו על מעבר לטבעונות, אבל בעצם הוא על שינויים התנהגותיים ותודעתיים שקורים בקלות ובנעימות. וכמו שמעבר לטבעונות יכול להיות קשה או קל, ככה גם להתחיל לפרסם בפייסבוק יכול להיות קשה, מפרך ודורש מאמץ מתמיד - או נעים, קליל וממלא אנרגיות. ככה גם לעבוד על מוצר חדש בעסק יכול להיות מעיק, מתיש ומעורר רצון לברוח - או מסקרן ומרגש. וככה לגבי כל שינוי שהייתן רוצות לעשות בפעילות שלכן בעסק או בהתייחסות שלכן אליו.


אז הבנתי שהפוסט הזה מתאים ביותר גם כאן.

הנה הוא. כאילו על טבעונות, אבל בעצם על הרבה מעבר.


*************************


אני רוצה לספר סיפור. לפני שנים רבות חבר טוב רצה להיות צמחוני מטעמי מוסר. הוא הפסיק לאכול בשר, אבל משהו לא עבד שם. הוא הרגיש חלש כל הזמן. הוא הלך לנטורופטית שהיא בעצמה טבעונית ומן הסתם תומכת בהפחתת בשר, והיא אמרה לו שרוב האנשים יכולים לוותר על בשר, אבל יש אחוז קטן מהאוכלוסיה שהגוף שלהם פשוט זקוק לבשר. פיזית. על בסיס הבדיקות שהוא עשה היא אמרה לו שלמרבה הצער הוא משתייך לאחוז הזה, ובלב כבד הוא חזר לאכול בשר.


עברו כמה שנים. הוא טס להודו, עבר עם עצמו כל מיני תהליכים פנימיים, וחזר טבעוני. טבעוני, מאושר ומלא אנרגיה.


כשנפגשנו אחרי שהוא חזר והוא סיפר לי כמה הוא מרגיש נהדר, שאלתי אותו, "אתה זוכר, אז, כשניסית להיות צמחוני וזה עשה אותך חלש?" "וואלה," הוא אמר, "שכחתי מזה לגמרי."


אנחנו כבר יודעים את זה, אבל זה עדיין מדהים לראות מול העיניים עד כמה תהליכים פנימיים משפיעים עלינו פיזית.


אני אף פעם לא כותבת פה על טבעונות. כל אחד יבחר את הדרך שלו. אבל כשאני שומעת אנשים מספרים שהם נורא רוצים להיות טבעונים אבל לא מצליחים, כשהם אומרים שזה קשה להם, שהם מספרים איך הם "נפלו" או "חטאו" כי אכלו משהו שהתחשק להם, אני רוצה לומר להם שאפשר לשנות גישה, שזה לא חייב להיות קשה ובטח שלא צריך לדבר על חטאים.


במובנים רבים עדיף בעיניי לכוון ללהיות טבעוני ב-80% מאשר ב-100%. הגמישות הזאת מאפשרת לעשות שינוי הרבה יותר בקלות, בנעימות, וגם להתמיד בו. וזאת ההשפעה האמיתית.


את זה אני אומרת בתור מישהי שלא אוכלת מזון מהחי כבר לא מעט שנים. יש אנשים שקל להם יותר לשנות את כל התזונה שלהם מהיום למחר. תרנגול הודו קר. אבל נראה לי שלרוב האנשים מתאימים יותר שינויים הדרגתיים.


השינוי התזונתי שלי היה מאוד הדרגתי. בהתחלה הורדתי בשר. אבל החלטתי שכשמאוד יתחשק לי, אני כן אוכל. אני לא רוצה להיות במצב של השתוקקות ולא רוצה להיות במצב ש"אסור לי", כי אני יודעת שזה לא יהיה בר קיימא ולא יוכל להחזיק לאורך זמן. אז בהתחלה באמת קרה שהייתי יושבת במסעדה והיתה מנה בשרית מסוימת שמאוד אהבתי, והייתי מזמינה אותה. ועם הזמן זה קרה פחות ופחות עד ששמתי לב שאני כבר לא אוכלת בשר בכלל.


בהמשך החלטתי להוריד בכלל מוצרים מהחי, אבל הייתי אומרת שאני "טבעונית עד כדי קינוחים". אני אוהבת קינוחים, במיוחד שוקולד, וידעתי שאם אני אצטרך לשבת מול קינוח ולא אוכל לאכול אותו, זה פשוט לא יעבוד. אז הייתי אוכלת קינוחים בכיף שלי, בלי להרגיש שום אשמה. ובהדרגה גם זה ירד. היום אני יכולה לשבת מול עוגת שוקולד מפתה, וזה אפילו לא יראה לי כמו מזון. עד כדי כך. פעם לא הייתי מאמינה שמצב כזה אפשרי. אבל השינוי התודעתי שעברתי תוך כדי, לאט ובהדרגה, שינה את התפיסה שלי בנוגע למה זה מזון ומה לא. מבחינתי עוגיה מעובדת שיש בה חלב וביצים וסוכר היא בכלל לא מזון, ולכן היא לא תפתה אותי יותר.


זה מטורף, כי כמה שהשינוי הזה הוא עצום, ככה הוא היה עבורי פשוט. ללא מאמץ. ללא מגבלות. ללא איסורים. ואני לא מגזימה. שינוי פיזי שהלך בקצב של השינוי התודעתי, לא מהר יותר ממנו, וככה הוא קרה ממש מעצמו.


אז כן, בטח שאני בעד להוריד מוצרים מהחי מהתפריט. אבל אני בעד לעשות את זה בדרך שמיטיבה עם עצמנו, כל אחד בדרך ובקצב שלו, כדי שזה באמת יקרה וגם יחזיק.


לפעמים שואלים אותי על מאכל מסוים אם מותר לי לאכול אותו. זה מצחיק אותי. מותר לי לאכול הכל. אני בוחרת מה אני רוצה לאכול ומה לא. וזה כל העניין. בחירה, ומאיזה מקום היא מגיעה.


אז יצא לי פוסט על טבעונות, אבל הוא לא רק על טבעונות. הוא על בחירה לעשות שינויים שאנחנו מאמינים מהם, ועל זה ששינויים לא חייבים להיות קשים. זה בסדר גם שהם יהיו קלים. מותר לנו.


***


בתמונה: שינויים שקורים בהדרגה וללא מאמץ.



-----------------------


אם משהו בטקסט נגע בך, או שיש לך שאלה, הארה או תהייה - מוזמנת מאוד לכתוב לי. אני תמיד שמחה לשמוע.

lidor.hagar@gmail.com


מכירה מישהי שיכולה להיתרם מהטקסט? פעם מישהו אמר לי "אל תתלבטי. אם יש משהו שנראה לך שיעניין אותי, שלחי לי". אימצתי את זה, וזה הוביל לדברים נהדרים. ממליצה גם לך :)


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Комментарии


bottom of page